חברת הביטוח סירבה לשלם למבוטחת הסיעודית את תגמולי הביטוח, מכיוון שלטענת חברת הביטוח, המבוטחת העלימה בכוונת מרמה את מצבה הרפואי האמיתי בעת שחתמה על הצעת הביטוח.
המבוטחת חתמה על הצעת ביטוח לצורך עריכת ביטוח סיעודי בעת היותה בת 84.
סוכן הביטוח שלח לבתה של המבוטחת את טופס ההצעה למילוי וחתימה. יצוין, כי סוכן הביטוח לא פגש את המבוטחת או את בתה.
בטופס הצעת הביטוח, נשאלה המבוטחת מס' שאלות לגבי מצבה הבריאותי ועל כולן השיבה בשלילה.
לאחר מס' שנים אושפזה המבוטחת בבית חולים עקב אוטם שריר הלב ושוחררה מבית החולים כאשר היא במצב סיעודי.
לפיכך, בתה של התובעת פנתה לחברת הביטוח לתביעה לגמלת סיעוד, ונדחתה עקב אי גילוי מצבה הרפואי האמיתי של האם המבוטחת בעת מילוי הצעת הביטוח.
בית המשפט קבע, כי סוכן הביטוח התנהג באופן רשלני, תוך שהוא מפר את חובותיו כפי שנתגבשו בדין ובפסיקה, היות והסוכן לא הבהיר למבוטחת ולבתה את משמעות החשיבות שבמתן מידע מדויק לתשובות הנוגעות לעברה הרפואי של המבוטחת.
בית המשפט הוסיף וציין, כי סוכן הביטוח ידע מתוך שיחתו עם הבת, כי מדובר במועמדת לביטוח בת 84 ובכל זאת לא ראה לנכון להיפגש עמה על מנת ללמוד על מצבה בעצמו ועל מנת להיות משוכנע שהיא עונה על השאלות בטופס ההצעה לאחר שהבינה את פשרן.
כמו כן, נקבע על ידי בית המשפט כי סוכן הביטוח הינו שלוח של חברת הביטוח לעניין כריתת חוזה הביטוח ולפיכך גם חברת הביטוח אחראית למחדליו של סוכן הביטוח.
בית המשפט ציין, כי חברת הביטוח פעלה בחוסר תום לב בין היתר לאור העובדה שחברת הביטוח לא בודקת את העבר הרפואי של המבוטח בעת עריכת הביטוח אלא רק בזמן התביעה.
[ת"א (שלום ת"א) 47015/01 ויקטוריה בכר נ' הדר חברה לביטוח ואח']
